Kilayim
Daf 34b
משנה: עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲסוּרִין וְאֵינָן מְקַדְּשִׁין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם אָסוּר.
Traduction
Un pot de terre ensemencé (240)Voir ci-dessus, (Demaï 5, 10)., et pourvu d’un trou par lequel il communique avec la vigne, est sujet à l’interdiction sacrée (obligation de brûler); cela n’a pas lieu, s’il n’y a pas de trou au pot. Selon R. Simon, c’est interdit en principe dans les deux cas, mais le fait accompli n’entraîne pas l’interdiction sacrée. Si on transporte seulement à travers une vigne (dont les produits sont déjà mûrs), un pot troué contenant des semences (241)''(Pessahim 25a); (Hulin 109a).'', le contenu est interdit dès qu’il s’est accru d’un deux centième (242)Voir ci-dessus, (5, 6)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' עציץ נקוב. שיש בו נקב והוא בכדי שורש קטן וזרוע ירק בתוכו:
מקדש בכרם. אם הניחו בכרם או בד''א של עבודת הכרם מקדש כאילו נזרע בארץ:
זה וזה אוסרין. לכתחילה ובדיעבד לא קידש דלא הוי כזורע בארץ ואין הלכה כר''ש:
המעביר עציץ נקוב בכרם. ובתוכו זרוע ירק והניחו תחת הגפן אם נשתהא שם בארץ עד שהוסיף אחד במאתים אסור ומקדש ושיעור כדי לידע אם הוסיף אחד ממאתים מפורש לעיל בפ''ה בהלכה ו':
משנה: הָרוּחַ שֶׁעִילְעֲלָה אֶת הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי תְבוּאָה יִגְדּוֹר מִיַּד וְאִם אֵירְעוֹ אוֹנֵס מוּתָּר. תְּבוּאָה שֶׁהִיא נוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן וְכֵן בְּיֶרֶק מַחֲזִיר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. מֵאֵימָתַי תְבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ. וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְפוּל הַלָּבָן. תְּבוּאָה שֶׁיָּֽבְשָׁה כָל צָרְכָהּ וַעֲנָבִים שֶׁבִּישְּׁלוּ כָל צָרְכָן אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת
Traduction
Si le vent pousse sur le blé les ceps à demi-brisés, il faut de suite les jeter; mais si un cas de force majeure s’est présenté (236)C'est-à-dire, si ce mélange a été produit par violence, contre le gré du propriétaire., il est permis d’user de chaque produit. Si du blé ou un produit de jardinage se penche au-dessous de la vigne, il suffit de recourber ces produits en arrière (à leur première place), et il n’y a pas, même en cas de fait accompli, l’obligation de combustion. En général, à partir de quand le blé est-il passible de combustion? Depuis l’instant où il germe. En pour les raisins? Lorsqu’ils sont parvenus à la grosseur des haricots blanc (jusque là il est encore opportun d’enlever ce qui est étranger). Si le blé par contre était complètement sec (au moment de la plantation de la vigne), ou les raisins pleinement mûrs (lors des semailles), il n’y a pas d’interdiction (le mélange ne pouvant plus opérer (237)Ce sont désormais des fruits, non des semences, selon les conditions du (Dt 22, 9) à 11.).
Pnei Moshe non traduit
הרוח שעלעלה. שסערה רוח סערה תרגומו רוח עלעלא ושיבר ענפי הגפנים והפילן ע''ג התבואה:
יגדור מיד. מלשון גודר בתמרים. כלומר ילקט ויסלק אותן ואם אירע אונס ולא סילקן מותר ואינן מתקדשין:
תבואה שהיא נוטה תחת הגפן. שאין עיקר התבואה תחת הגפן אלא מבחוץ והשבלים שלה נוטין תחת הגפן דאילו עיקר התבואה תחת הגפן הא תנן לעיל בהלכה ג' דאוסר ומקדש. וכן בירק. הנוטה תתת הגפן:
מחזיר ואינו מקדש. כלומר לכתחילה צריך שיחזיר לצד אחר ואם לא החזיר אינו מקדש:
משתשליש. משתביא שליש דכתיב ותבואת הכרם ופחות משליש לא מיקרי תבואה ובגמרא קאמר דאית דגרסי משתשריש:
וענבים משיעשו כפול הלבן. משיתגדלו ויהיו כפול הלבן אבל קודם לכן נקרא בוסר ואם זרע תבואה או ירק בכרם ועקרן קודם שיגיעו הענבים להיות כפול הלבן ה''ז לא קידש וכן אם הענבים הגיעו להיות כפול הלבן וזרע בצדן תבואה או ירק ועקרן קודם שישרישו או קודם שתשליש התבואה לפי גי' דהכא ה''ז לא קידש:
תבואה שיבשה כל צורכה וענבים שבשלו כל צרכן אינן מתקדשות. או או קתני כיצד אם התבואה יבשה כל צרכה ובא ונטע גפן בתוכה או אם הענבים בשלו כל צרכן וזרע תבואה או ירק בצדן אע''פ שזה אסור אינן מתקדשות כדדריש בגמרא דכתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם למדנו שאינו מקדש עד שיהא שם מלאת זרע ותבואת כרם ותבואה שלא הביאה שליש או שלא השרישה וכן הירק לא הגיעו לכלל מלאת זרע ואם לאחר שיבשו שוב אינן קרוין מלאת זרע וכן הענבים קודם שיגיעו להיות כפול הלבן או לאחר שבשלו כל צרכן והן קרוין תבואת כרם:
הלכה: רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא מוּתָּר לְקוֹצְרוֹ אֲפִילוּ 34b בְּמוֹעֵד.
Traduction
Selon R. Aba b. Jacob, au nom de R. Yohanan, la Mishna veut dire qu’il est permis (non que l’on est obligé) de vendanger la vigne, même un jour de demi-fête (bien que ce ne soit pas un objet perdu plus tard, puisqu’il s’agit de biens d’autrui).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא מותר לקוצרו אפי' במועד. כלומר דקמ''ל דלא תימא דהא דקתני קוצרו אפי' במועד היינו אם יש חשש שמא יוסיף במאתים במועד הלכך קאמר דאע''ג דליכא האי חששא וקצירה במועד אסירא מ''מכאן התירו לקצור מיד ואף במועד שלא יהא נראה כמקיים כלאים:
הלכה: וּכְבֶן עַזַּאי יִסְפֹּר. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר יַחֲזִיר. בֶּן עַזַּאי אָמַר יִסְפּוֹר.
Traduction
Pourquoi la Mishna n’ajoute-t-elle pas que, selon Ben-Azaï, il faut raser les légumes verts au niveau du sol? En effet, répondit-on, on trouve un enseignement où il est dit: selon R. aqiba, il faut recourber les produits en arrière; selon Ben-Azaï, il faut les raser.
Pnei Moshe non traduit
וכבן עזאי יספר. אתבואה שהיא נוטה תחת הגפן קאי דקתני במתני' מחזיר ולבן עזאי צריך שיספר במספריים מה שהוא נוטה תחת הגפן כדאשכחן ברייתא דתני דפליגי בה דר''ע אומר יחזיר ובן עזאי אמר יספר וקמ''ל דמתני' כר''ע היא:
אֵימָּתַי מִתְקַדֶּשֶׁת מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ מְסַייְעָא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא.
Traduction
On dit que le blé est passible de combustion depuis l’instant où il grandit d’un tiers. Selon d’autres, c’est à partir du moment où ses racines se développent. La première opinion confirme l’appui de R. Yohanan; la seconde, celle de R. Oshia (238)Allusion à la discussion détaillée plus haut, 5, 6 (p. 278)..
Pnei Moshe non traduit
מ''ד משתשריש מסייעא לר' יוחנן מ''ד משתשליש מסייעא לר' הושעיא. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. ופלוגתא דר' הושעיא ור' יוחנן לעיל בפ''ה בהלכה ז' על הא דתנינן שם הזורע וסיערתו הרוח לפניו בכרם אם עשבים יופך וכו' דקא''ר הושעיא בעשבים הכל מותר ואע''ג דכבר השריש הזרע שהרי עלו עשבים אפ''ה אינו אוסר בכלאים עד שיביא שליש וגריס הכא נמי עד שתשליש ולר' יוחנן דס''ל התם דהכל אסור אף בעשבים הואיל והשריש הזרע גריס הכא ג''כ כשיטתו עד שתשריש:
עַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן [לַפּוֹעֲלִין] עַד שְׁלִישׁ. רַב חוּנָא וְרַב שֵׁשֶׁת חַד אָמַר שְׁלִיש לְשָׂכָר וְחָרָנָה אָמַר שְׁלִישׁ לְדָמִים.
Traduction
Jusqu’où doit aller, est-il dit, le sacrifice à faire dans ce cas en faveur des ouvriers? Jusqu’au tiers.'' R. Houna et R. Shesheth expliquent différemment ce tiers: l’un dit qu’il faut augmenter le salaire d’un tiers; l’autre dit qu’il s’agit d’augmenter d’un tiers la valeur de leur part.
Pnei Moshe non traduit
עד שליש. ופליגי בה רב הונא ורב ששת מאי עד שליש חד אמר שליש לשכר ואידך אמר לדמים כדפרישית במתני':
וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְפוּל הַלָּבָן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת.
Traduction
Pour les raisins, est-il dit, c’est à partir du moment où ils atteignent la grosseur des haricots blancs. C’est que, dit R. Hanania, fils de R. Hillel, comme il est écrit (Dt 22, 9); le produit de la vigne (pour qu’il y ait interdiction, il faut que le produit ait atteint son développement). Enfin, pour le dernier cas cité par la Mishna, elle dit bien que les produits ne sont pas passibles de la combustion (mais interdits (239)Comp. Ci-dessus, (2, 4)).
Pnei Moshe non traduit
וענבים משיעשו כפול הלבן וכו' ותבואת הכרם. כדפרישית במתני':
כיני מתניתא אינן מתקדשות. כלומר בדוקא קתני דאינן מתקדשות אם התבואה יבשה כל צרכה והענבים שבשלו כל צרכן אבל אעפ''כ אסור הוא לכתחילה לזרוע בצד ענבים שבשלו כל צרכן וכן ליטע גפן אצל תבואה שיבשה כל צרכה:
מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס מִשֶּׁיִּשְׁקַע. אָמַר רִבִּי אָחָא נִשְׁתַּקְעוּ הַבְּעָלִים וְלֹא נִתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה. נִתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְלֹא נִשְׁתַּקְעוּ הַבְּעָלִים אִיסּוּרָן מִדִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ קַרְקַע נִגְזָל. אָמַר רִבִּי לָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קַרְקַע נִגְזָל יֵשׁ יֵיאוּשׁ לְקַרְקַע.
Traduction
A partir de quel moment peut-on considérer le champ comme volé? Lorsqu’on ne connaît plus le nom du propriétaire. R. Aha dit: si le nom du maître étant ignoré, celui-ci n’a pas déclaré publiquement qu’il renonce à son bien, il est interdit légalement d’en user sous peine de vol. Au cas contraire, si le maître a renoncé publiquement, mais que son nom n’a pas été oublié, l’interdiction subsiste par simple ordre des rabbins (235)Ils l'interdisent aussi bien que la défense du Kilaïm subsiste en ce cas.. Mais peut-on dire d’une terre qu’elle est volée? Il est vrai, répond Rabbi, qu’on ne peut pas l’enlever; mais le propriétaire dépossédé y renonce parfois au bout d’un certain temps.
Pnei Moshe non traduit
א''ר אחא נשתקעו הבעלים. את שמן ממנו ונקרא על שם האנס אע''פ שלא נתיאשו הבעלים ממנו איסורו דבר תורה כלומר דאפילו כן האנס אוסרו מן התורה הואיל ונקרא שמו עליו הוי כשלו אבל אם אפי' כבר נתיאשו הבעלים אלא שעדיין לא נשתקע שם הבעלים ממנו אין האנס אוסרן אלא מדבריהם:
ויש קרקע נגזל. בתמיה וכי שייך גזילה בקרקע דנימא דמהני יאוש לענין שיהא האנס אוסר מיהת מדבריהם:
אע''פ שאין קרקע נגזל יש יאוש לקרקע. כלומר דר' אילא משני אין דהכא שאני דאף דבעלמא אין גזילה לקרקע אמרו חכמים דיש יאוש לקרקע זו והאנס אוסר מדבריהם:
Kilayim
Daf 35a
הלכה: תַּנֵּי אֵין בֵּין עָצִיץ נָקוּב לְעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֶלָּא הֶכְשֵׁר זְרָעִים בִּלְבַד. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַם כְּרַבָּנִין אִית חוֹרָנִין. עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַייָב מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב פָּטוּר. עָצִיץ נָקוּב אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים וּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִי חֲנִינָא מָטֵי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַתּוֹרָה רִיבָת מִטָּהֳרַת זְרָעִים. מָה טַעַם. וְכִי יִפּוֹל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר 35a יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא.
Traduction
On a enseigné (243)Babli, (Shabat 95a).: entre un pot de terre ensemencé pourvu d’un trou et le pot sans trou, il n’y a qu’une seule différence; c’est l’aptitude qu’a ce dernier de rendre susceptibles d’impureté les semences qu’il contient (comme non adhérentes à la terre). L’enseignement qui admet cette seule distinction est selon R. Simon, mais, selon les autres rabbins, il y a encore d’autres différences. Ainsi, le pot de terre dans une vigne pourvu d’un trou est sujet à l’interdiction sacrée, et le pot non troué n’y est pas sujet; si, le samedi, on arrache dune herbe du pot troué, on enfreint le repos shabatique (comme si l’on coupait de la terre), mais le pot n’est pas troué, ce n’est pas une transgression shabatique; enfin, si le pot est troué, les semences qui s’y trouvent ne sont pas aptes à être impures (étant adhérentes à la terre), mais au cas contraire, elles le sont. R. Yossé a rapporté cet enseignement sans nom d’auteur; mais R. Hanina a déclaré qu’il le disait au nom de R. Samuel bar R. Isaac. Dans tous les cas, R. Simon n’établit pas de différence entre le pot troué et celui qui ne l’est pas (il considère leur contenu comme coupé), sauf à l’égard du maintien de leur pureté, parce que la loi s’exprime à ce sujet en termes redondants (Lv 11, 37): si une parcelle de cadavre tombe sur de la semence de verdure qui est plantée, celle-ci reste pure.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בתוספתא סוף פ''ד והכי איתא התם המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור אבל אין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן רש''א אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד דלענין הכשר זרעים בעינן שיהא המים תלושין וכן הזרעים שנופלין המים עליהן לא מקבלי הכשר במחובר עד שיהו תלושין ועציץ נקוב כמחובר חשבינן ליה לענין זה כדתנן בסוף פ''ב דעוקצין עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים:
כר''ש. [אתיא] הך ברייתא כדקתני בהדיא בסיפא דהתוספתא ולדידיה אין חילוק ביניהן אלא להכשר זרעים בלבד ברם כרבנן אית חורנין יש עוד דברים אחרים מההפרש ביניהן כדקחשיב ואזיל:
התולש בשבת מעציץ נקוב חייב. כדתנן בס''פ המצניע:
עציץ נקוב אינו מכשיר וכו'. כלומר וכן לרבנן נמי כסתמא דמתני' דעוקצין:
ר' יוסי אמר לה סתם. להא דלקמן ולא בשם ר' שמואל בר רב יצחק ור' חנינא מטי בה בשמיה דה''ט דר''ש דלדידיה לכל מילי עציץ נקוב כתלוש מחשבינן ליה כדפליג במתני' לענין כלאים וכן לענין שבת פליג שם והא דמודי בהכשר זרעים משום דהתורה רבתה טהרה בזרעים מדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע ודרשינן כדרך שאדם מוצא לזריעה והיינו בתלוש ואהנו הני זריעות יתירי דקרא למעוטי מחובר כל דהו דכשהוא נקוב חשוב כמחובר לענין זה:
תַּנֵּי עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַעְשְׂרוֹתָיו כַּהֲלָכָה וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמָּעַת וְאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מַהוּ לוֹמַר עַל פִּתּוֹ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כֵּן דְּלַעַת כְּתָלוּשׁ הוּא לְסַכֵּךְ בָּהּ. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בָּעֵי נָטַע חָמֵשׁ גְּפָנִים בַּחֲמִישָׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין וַעֲשָׂאָן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב אַתְּ אָמַר כֶּרֶם הוּא. הוֹפְכוֹ וְיֵשׁ כֶּרֶם מִיטַּלְטֵל.
Traduction
On a enseigné (dans la Tossefta): sur les produits venant d’un pot non troué, on prélève les dîmes par prescription rabbinique (non légale); si l’oblation sacerdotale provenant de là se mêle à d’autres fruits, ils ne deviennent pas interdits (comme cela a lieu pour la vraie oblation); et au cas où on l’a mangée, on n’est pas tenu, en la restituant, d’y ajouter un 5e pour l’échange. R. Yossé demanda: pour le pain qui provient de ce pot non troué, faut-il, avant d’y goûter, prononcer la formule de bénédiction ''qui fait sortir le pain de la terre?'' (Est-il considéré comme tel)? De même, demanda R. Yona, est-ce qu’une courge née dans ce pot est considérée comme détachée, pour qu’elle puisse servir à couvrir le haut de la tente que l’on dresse pour la fête des Tabernacles (244)Traité (Suka 1, 5).? Enfin, R. Juda ben Pazi demanda: si l’on plante 5 ceps de vigne dans 5 pots et qu’on les place en 2 rangs de deux et un en appendice, leur applique-t-on les mêmes règles qu’à la vigne? Cette question, fut-il répliqué, pèche par la base; car on n’imagine pas une vigne mobile (comme elle le serait par la jonction de ces ceps en pots en réalité, la Mishna n’interdit que les semences des pots).
Pnei Moshe non traduit
מעשרותיו מהלכה. אינו מתחייב הנזרע בו במעשרות מן התורה אלא מהלכה מד''ס וכן תרומתו אינה מדמעת אם נפלה לפחות ממאה חולין ואין חייבין עליה חומש לזר שאכלה בשוגג:
מהו לומר על פתו. שבא מתבואה הנזרעת בו אם לענין ברכה נמי כארץ מחשבי ליה רבנן:
ר' יונה בעי כן. כלומר דהא דרבי יוסי לא מספקא ליה דאם כמחובר מחשבי להו לענין כלאים ושבת ה''ה לענין ברכה ושפיר מברכינן על פתו המוציא לחם מן הארץ וכי קמיבעיא ליה הכי היא:
דלעת כתלוש הוא לסכך בה. דתנן בפ''ק דסוכה הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבה פסולה דאין מסככין במחובר ואם הדלעת היא נטועה בעציץ נקוב אם כתלוש היא ומותר לסכך בה דאע''ג דסוכה סמכינן נמי אקרא שאין מסככין אלא בתלוש כדאמרינן שם מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר אפ''ה איכא למימר דשאני כלאים ושבת דחמיר איסורן אבל לענין סכך הסוכה אפשר כתלוש מחשבינן ליה ולא איפשיטא:
נטע חמש גפנים בחמשה עציצין שאינן נקובין. כלומר אפי' בשאינן נקובין דהא מיהת לענין איסור לכתתילה אף בשאינו נקוב אוסר הוא ומיבעיא ליה אם נטע אותן כסדר הכרם שתים כנגד שתים וא' יוצאת זנב:
את אמר כרם הוא כלומר ודאי מסתברא הוא דאת אומר בו דככרם הוא וצריך להרחיק הזרעים ממנו כהרחקת הכרם:
הפכו. מהו אלא כי קמיבעיא לי אם הפכו והעמיד אח''כ להעציצין שלא כסדר שתים כנגד שתים וכו' אם בטל הוא עכשיו הכרם ואינו אוסר הזרעים שנזרעו בצדו בלא הרחקה או לא:
ויש כרם מיטלטל. בתמיה וכלומר דהש''ס מתמה על הפשיטות מעיקרא דר' יודה בר פזי דמיפשט ליה דכרם הוא ולא מיבעיא ליה אלא בהפכו והא אין כאן כרם כלל דלא אסרה התורה אלא בכרמך דומיא דשדך אבל לא בכרם המיטלטל ממקום למקום:
שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַעֲבִיר תַּחַת כָּל גֶּפֶן וַגֶּפֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לַאֲוֵיר עֲשָׂרָה הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
Samuel dit que la Mishna parle du cas où l'on fait passer les pots de verdure sous chaque vigne (c’est ainsi que se forme le mélange apparent). Selon R. Yohanan, il s’agit du cas où on les place dans l’air ambiant de la vigne, à une distance de 10 palmes.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר במעביר תחת כל גפן וגפן. אסיפא דמתני' קאי המעביר עציץ נקוב בכרם ומפרש שמואל דהא דקתני המעביר לאו בהעברה קאמר אלא צריך שיניחנו תחת הגפן והא דקתני לישנא דהעברה משום דקמ''ל דלא בעינן שיהא מוסיף במאתים תחת גפן אחת שהניחו בראשונה אלא אפי' במעביר תחת כל גפן וגפן ובכל פעם מניחן שם עד שהוסיף במאתים בין הכל אסור ולהכי קתני המעביר בכרם ורבותא קמ''ל דאפי' העבירו בכל הכרם ובלבד שיניחו בכל פעם תחת גפן ואז מצטרף הוא כל גפן וגפן לאסור בהוסיף במאתים:
ר' יוחנן. פליג עליה דשמואל בפירושא דמתני' דהא במתני' לא קתני דמתקדש העציץ נקוב אלא אסור הוא דקתני והלכך מוקי לה דלאויר עשרה היא מתני' דבהעביר ממש איירי ובאויר עשרה של הכרם דככרם הוא ואם העבירו עד שהוסיף במאתים אסור הוא אבל לענין שיהא מתקדש מודי ר' יוחנן דאין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן כדקתני בהדיא בתוספתא שהבאתי בריש ההלכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source